תמנון

בעקבות רשומה של לובה שבה כתבה לא מזמן על תמנון ועל הקולקציה הנחמדה והזולה שלהם החלטתי לבדוק את הדבר בעצמי.
הגעתי לסניף תמנון במודיעין בשבוע שעבר מצויידת בסבלנות ובאימי
קודם כל רוב הדברים שנראו לי (לפחות קצת) : או שלא נשארו מהם צבעים מוצלחים או שכבר לא נותר מבחר מידות
דבר שני את הדברים החמודים היה צריך לאתר כמו מחט ובערמת שחת וגם הם לא היו מבריקים אלא לכל היותר חמודים
מה שהרס עוד יותר את חווית הקניה היה ההגעה לקופות:
מוכרת: "את לא יכולה לקנות את זה - אחד הפריטים ב100 והשני 2 ב150"
אני בטון מופתע: " לא .. הכל מהקיר של ה 2 ב 150"
מוכרת (בטון עצבני) :" לא את לא רואה שרשום של כל החנות עד 100!!!"

מסתבר שאותו שלט שהיה תלוי בכל רחבי החנות באופן כללי, על הקיר המסויים ההוא ציין שהפריטים שסביבו עולים 100 בדיוק ולא כמו שאר הפריטים באותו קיר.

לאחר עוד קצת נסיונות עקרים להבין למה דברים לא מסומנים בבירור פשוט ויתרנו על הקניה -
הסוודר ב 100 ממש לא היה שווה 100, גם את 75 השקלים הוא היה בקושי שווה, ולא היה לנו כוח להתחיל לחפש בנזוג לסוודר שאכן היה במבצע.
יצאתי בסופו של דבר עם 3 חולצות בייסיק שנבחרו עוד קודם,
וללא כובע חמוד ביותר שמצאתי וחיבבתי באמת אך שחכתי ממנו בכל המולת המחירים שהיתה
שקלתי לחזור יום למחרת כדי לקנות את הכובע , אך הגישה של המוכרת גרמה לי אפילו להצטער שקניתי בכלל את חולצות הבייסיק.

בקיצור, רוב הדברים הלא כל כך טובים שחשבתי על תמנון התבררו כנכונים:
רוב הפריטים נעים בין המשעמם למכוער
אלא שכן מוצלחים נגמרים שניה אחרי שהסיילים מתחילים

נ.ב
העפתי עכשיו שוב מבט בתמונות מהקטלוג שלובה שמה ברשומה שלה, ולצערי בחנות עצמה ראיתי אולי 3 פריטים מתוך כל התמונות.

חבל.

התחלה

שלום לכולם,

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב בלוג, והיום הגעתי למסקנה שלא צריך שום סיבה חגיגית כדי להתחיל.

אז נתחיל בהקדמה:

קוראים לי עינת

אני בת 23

אני לומדת תעשיה וניהול בבאר שבע.

כתוצאה מכך אני גם גרה בבירת הנגב (מישהו צריך לעשות את זה, לא?!)

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתעניינת באופנה.

ומאז שסיימת בהצלחה את גיל ההתבגרות (שבו מאוד רציתי להראות בדיוק כמו כולם) אני אוהבת להתלבש עם טאץ' אישי.

ונעבור למאורע המשמח שקרה היום:

השכם בבוקר כשחיפשתי כרגיל מה אני לובשת היום לאוניברסיטה, נתקלתי בג'ינס שחרשתי עליו כל החורף הקודם ונטשתי לעת קיץ.

להפתעתי הרבה כשמדדתי אותו גיליתי שהוא גדול עלי מאוד באזור המותניים.

אמנם הרבה אנשים אמרו לי לאחרונה שרזיתי, אבל לראות את זה בצורה כל כך מוחשית עדיין היה מאוד נחמד.

במיוחד שככל הזכור לי לא השתתפתי בשום דיאטת כאסח לאחרונה.

הידיעה שרזיתי משמחת אותי בעיקר כי זה פותח בפני אפשרויות לבוש מגוונות יותר.

עד כאן להיום.

מקווה מאוד שבימים הקרובים אלבש משהו שיהיה שווה לחלוק.

אה.. והנה כמה תמונות שלי עם הקניה האחרונה שלי

חולצה פלאפית מההוצאה לפועל. זו חנות נחמדה מאוד שיש בה לפעמים מציאות נהדרות במחירים הרבה יותר שפויים מהרשתות הגדולות, ועם יתרון אחד ברור על פני האינטרנט – אפשר למדוד.