יום שבת, 31 ביולי 2010

פוסט אחרון מב"ש

זהו, אחרי שנתיים של לימודים הרבה כיף והרבה נסיעות אני עוזבת את ב"ש
עוד לא באמת יודעת איך לסכם את התקופה הזאת, אבל אולי זה עוד יבוא.
למי מכם שתוהה אני עוברת לתל אביב -  לגור עם הבנזוג, לעבוד, גם קצת ללמוד, ובאופן כללי להמשיך לגלות את הכרך הגדול.
אז לכבוד המעבר הנה לכם התמונות הראשונות (והאחרונות) שצולמו בב"ש מחוץ לגבולות ביתי הקט.
תודה לקט, הצלמת המוכשרת (שעל התכשיטים המקסימים שהיא עושה עוד תשמעו פה בקרוב)


התמונות צולמו כשהלכנו לאכול גלידה בשבוע שעבר
היה כיף לעשות משהו נחמד ומרענן כשעוד היתי עסוקה במבחנים
עכשיו המושג מבחנים נראה זר ורחוק, לחודשיים וחצי הקרובים זה רק חופש ועבודה - איזה כיף לי



ועכשיו נותרה השאלה
מה יהיה עם שם הבלוג?
הצעות יתקבלו בברכה, ממש בברכה

מקווה שיהיה לכולם סופ"ש נעים ורגוע

יום שבת, 24 ביולי 2010

הסווטש הראשון שלי

הלק הזה התגלה כזיקית של ממש
לאחר שסיפרתי לVanityGirl על הלק זה ואף הבטחתי סווטש, לא היתה ברירה וניגשתי למלאכה.
בשתי שכבות: הראשונה קלה מאוד למריחה והשניה טריקית למדי ויבוש מהיר במידה מפתיעה ממש.
Geisha של ג'ייד מצליחה לבלבל אותי כבר כמה ימים ברצף
בהתחלה הוא נחת על רגלי, ונראה לי כהה הרבה יותר ממש שתכננתי, אפילו לכיוון הפוקסיות הכהות,
לאחר מכן באור שמש הוא התגלה כבהיר טיפה יותר.
ההפתעה האמיתית באה היום כשהוא הגיע גם אל הידיים
פתאום הוא שינה צבעו ונהיה בהיר ואף ניאוני כמו שחשבתי שהוא יהיה כשבחרתי אותו בחנות
למרות שבזוויות מסוימות גם בידיים הוא נראה כהה, המצלמה בשום אופן לא מוכנה לתפוס את זה
התגלו אפילו גוונים מסויימים של כתום שהפתיעו אותי אפילו
מצד אחד כל הצבעים שיש לו קיימים גם בלקים אחרים
מצד שני כל כך הרבה צבעים בלק אחד?
בואו ותנסו לשפוט גם אתן:





חייבת להודות שלעשות סווטשים היה כיף גדול
אולי זה יהפוך לפינה קבועה?

יום חמישי, 15 ביולי 2010

It's dark

רציתי לחלוק איתכן הפקת אופנה שנתקלתי בה כבר לפני תקופה, אבל בעקבות מיעוט זמן התפניתי לחלוק אותה רק עכשיו
ההפקה הופיעה בווג איטליה של מרץ 2010
אני חייבת להודות שהגעתי אליה מכתבה על הדוגמן מתיאס לאורידסן בגו באינטרנט
את הכתבה ניתן לקרוא כאן
זה נכון שהדומן הוא בהחלט ממתק לעיינים וגם מצליח להביא משהו מעניין להפקה, אבל לא היתי חולקת אותה כאן איתכן אם לא היה מדובר בהפקה אפלה ומרתקת המכילה גם מלבושים נהדרים בניחוח של פעם וצילום של סטיבן מייזל (שמצלם באופן קבוע את כל השערים של ווג איטליה).
מייזל ידוע בהפקות מותכננות עד הפרט האחרון ולעיתים גם פרובוקטיביות -  כמו למשל ההפקה  שעשתה רעש רב בכך שיצרה תחושה של כמעט ואונס קבוצתי, ההפקה נגנזה מווג איטליה ומצאה את דרכה למגזין V, כתבה על כך אפשר לקרוא כאן.
כמו בכל ההפקות אחרות שסטיבן מייזל מעורב בהן, גם כאן יש שימת לב גבוהה במיוחד לכל פרט קטן בפריים
אני באופן אישי חזרתי להביט על התמונות האלו שוב ושוב
אז לא אמשיך לשעמם אתכן בטריויה
המצלתי היא ללחוץ על התמונות להגדלה מעבר לפורמט המוגבל מעט שניתן כאן
ואזהרה לסיום -  ההפקה מכילה עירום.











התמונות נלקחו מכאן

יום שני, 12 ביולי 2010

בחזרה למציאות





קשה לי לכתוב את הפוסט הזה,
כבר לא יודעת כמה פעמים היום התחלתי והפסקתי באמצע
בשבועיים שנעלמתי מפה קרה הרבה מאוד
אבל אני יכולה לספר על זה מעט מאוד
אגיד רק שזו הייתה תקופה לא פשוטה
שבמובנים מסוימים היא גם הייתה חשובה מאוד ולעתים גם כיפית
ושאני חושבת שעכשיו באים זמנים טובים הרבה יותר.

לא פשוט לחזור בבת אחת למציאות, אחרי היעדרות, ועוד למציאות של תקופת מבחנים
אז בנימה אופטימית זו,
הנה מה שלבשתי בשבת
באדיבותו של הצלם האהוב עלי


והנה אני מנסה להושיט יד למשהו לא ברור


אל תשאלו אותי למה, זו פשוט אחת משתי התמונות היחידות שיצאתי בערך פוטוגנית

מה שלא כל כך רואים בתמונות הוא שהחצאית היא חצאית קפלים מנוקדת ומקסימה שמצאתי בביגודית של ויצו בתל אביב
שעליה שמעתי רבות אבל ביקרתי שם לראשונה לפני בערך שבועיים
שאז גם כאמור נעלמתי מפה
הביקור היה פורה למדי
ויש לי משם התחדשויות נוספות, שכמובן בעתיד יגיעו גם לפה.
כנראה שצריך להנות מהן כמה שאפשר,
כי מבט חטוף בחשבון הבנק הבהיר לי שהתחדשויות נוספות לא ממש צפויות בקרוב.

והנה גם שתי תמונות אהובות עלי כרגע שצילמתי בשדרות רוטשילד


הכפכפים האלו פשוט היו שם,
מעניין מה גורם למישהו לזנוח את הנעלים שלו באמצע הרחוב?

ונסיים בשיר שמתנגן אצלי כמעט בלופ כבר תקופה,
אולי זה ההכנה להופעה שלה שאני הולכת לראות בסוף השבוע
אבל יש בשיר הזה משהו מקסים שאני לא לגמריי יודעת להסביר
אבל רציתי לחלוק